היא כותבת את חייה בין הטוב והרע
בין אור הירח לזריחת החמה
בין כוכב שזורח ותלוי על בלי מה
בין ניצוץ שפורח על רגבי נחמה  

היא כותבת את חייה בין השם והכאן
בין חלום שנקבר להווה שנותר
בין דמיון משוגע למציאות מדומה
בין הזמן השותל השראה בדמה  

היא כותבת את חייה בינו לבינה
בין חיוך ששפע לדמעה ששטפה
בין ליבו שגאה וליבה שקפא
בין היד שנגעה ושרטה וחיבקה  

היא כותבת את חייה
ושואלת - בשביל מה  
היא צריכה לחשוף עוד שורה איומה?

מה בוער בתוכה מה רוצה נשמתה
שחצי מגופה מכוסה בעפר

כה סבוכים שורשיה
מדי יום מתארכים,
אך מרווים את ימיה
מים צלולים.