|
נכנסת מוקסמת
שקיעות מדהימות
שמים אינסופיים
כלכך הרבה ציפיות
העצים לא צומחים בין לילה
ההרים לא נוצרים ברגע
אהבה לא גדלה ביום אחד
אתה לא מסתנוור
לא ממהר
לכל דבר בטבע זמן משלו
גם לנו
מושכים את הלילה בשני קצותיו
פחד מקפיא מעצמו
מפחדת לאהוב
מפחד להרגיש
ענן שחור מסתיר את השמים הכחולים
אנחנו ממשיכים
רוצה לראות עוד קצת שקיעות
להפסיק לראות בין הדמעות
הכל כחול זוהר מבריק
בחיוך שלא נמחק בשינה |
|
|
צרצר, יום אחד
(כשתתבגר)
בוודאי תגלה שגם
בוליביה הנה
דמות פיקטיבית
אותה יצר ילד בן
12 מחוצ'קן.
ובינתיים תשגה
באשליות.
חברים יש רק
באגד ואהבה יש
רק אצל השכנים.
בוליביה מנפצת
אשליות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.