עננים אפורים מרוחים על כיפת השמיים.
השעה רק בין ערביים וכבר חושך של סוף.
קור שחודר לעצמות,מקפיא את הדם.
קולות  מן הרחוב חודרים דרך התריסים,
מנסים לגעת, להתקרב, לפתות...

יש חיים שלמים בחוץ,
מיליון  סיבות לרוץ,
ואני מעדיפה לחכות.
לחכות לימים טובים,
לשקוע בתוך ההמתנה
להישאר עם התקווה,
ולהיקבר עם הפחד.

כבר חצי הלילה - השעון מתקתק,
רכב עם מוזיקה רועמת עוצר בחריקה,
לרגע חשבתי שאולי זה אתה,
האביר עם המאזדה הכחולה,
שתציל אותי מהכל, בעיקר מעצמי,

שתבוא ותלחש לי ש...
יש חיים שלמים בחוץ,
מיליון  סיבות לרוץ,
שמספיק לחכות
"רק תיקחי נשימה -
וזהו את עולה,"

כי יש חיים שלמים בחוץ,
מיליון  סיבות לרוץ
ובפנים כל-כך חשוך,
תדליקי את האור -
תפקחי עיניים.

שש בבוקר
שמש נכנסת דרך התריסים,
מלטפת מנחמת
חושבת על ליל אמש
שוטפת פנים, פותחת דלת
צוהר לחיים חדשים.

יודעת ש
יש חיים שלמים בחוץ,
מיליון סיבות לרוץ,
ואתה המיליון ואחת.



.