יושב בארץ אחרת, בוהה אל העבר
פה יום חדש רק התחיל
ושם ערב כבר
דרך ארוכה עברתי, ירקתי דם
ויש בי מטען שלא משנה מה,
הוא לא נעלם
לא משנה לאן אני הולך, הזיכרון נוכך
איך שחייתי כמו חיה פצועה,
איך פגעתי בך
מביט אחורה אל זיכרונות קשים
איך הייתי אל עצמי
ואז אל אנשים
היו הרבה מקרים שירדתי לך לנשמה
ומלבד רגשותיי הפצועים עוד לפני
לא היה על מה
כשחיים את החיים בצורה משוגעת
לוקחים אהובים כמובן מאליו
...את יודעת?
יושב בארץ אחרת, בוהה אל העבר
רוצה לעשות סליחה גדולה
אבל אין הזדמנות לשום דבר
פעם הייתי תרח עגום, והיום צעיר
אבל כל הישג גדול היום
זיכרונות מעיר
פעם חייתי כמו ביער, קופץ מענף לענף
אבל עכשיו נרגעתי
אני כבר לא נרדף
מי שבורח גוזר עליו גזירה לומר דברים שלא יידע פשרם
הוא בתנועה, במשפט אחד נועז
לא יידע להבחין בין טוב לרע
פעם הקרבת הכל ולא הערכתי, היום את לגמרי מנותקת
תני לי הזדמנות לבקש סליחה
בואי נרפא צלקת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.