יצאתי החוצה לרחוב כדי לראות
איך בעצם כולם, כולנו, ללא יוצא מן הכלל
מחפשים רק דבר אחד - אהבה.

התיישבתי על הספסל הקטן באמצע הרחוב והבטתי,צפיתי
בתשומת לב רבה בדיבור, בהליכה ובשפת הגוף של העוברים ושבים.

ביניהם עברו מפעם לפעם אותם טיפוסים:

הילדה הקטנה עם ההורים יד ביד
הקשיש עם המקל שהלך כפוף
השיכור המתנדנד עם הריר
הטינ-אייג'רית עם השרשראות והצמידים
איש העסקים בחליפה השחורה-לבנה
הסטודנט הצעיר עם תיק-הגב והספרים
המבוגרת עם הקמטים והסגריה הארוכה
הנער שלבש שחור מכף רגל ועד ראש
החסיד עם השטריימל והעיניים החצי עצומות

ובעצם לכולם ולשאר שלא הזכרתי
היה דבר אחד מחבר - כולם חיפשו אהבה.
כולם רצו, חיפשו, בחרו משהו שלדעתם יספק אותם
ויגרום להם להרגיש נאהבים ושייכים.

כל אחד בדרכו שלו וכל אחד בנתיב ליבו.

מוצא את עצמך איפשהו בין האנשים?
שים לב איך גם אתה, מאחורי כל התדמית שיצרת
וכל חומות ההגנה הנפשיות שבנית לעצמך, מתחתיהן
עודך עדיין אותו ילד שרק מחפש חום, חיבוק, חיזוק ותקווה.