נטע גשם / מני |
זאת הממענת להישמר
כשאתדפק בדלתך בחיוך שהסבת
את שאלחש באוזנך
בטרם עת
מגעגועים לאדם פרי דמיוני
את שאומר בנועם
בצחוק המתקתק שניסח על שפתיי
והתחיל בערב בו דרכינו הצטלבו מחדש
את המילים העוצמתיות
כשאהיה בטוחה בך
ואזי אז קצת תרעד
את הזעקה הגדולה
והבכי הלא נשלט
כשתכיר אותי באמת
ואז דרכינו ייפרדו בשנית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|