מגדת העתידות שלי בדיכאון קליני
היא לא באה לביתן שלה בדיזנגוף
כבר כמה חודשים
אני מתקשרת אליה לירוחם
זה עולה בדיוק כמו להתקשר בתוך תל אביב
"מה שלומך בת שבע?"
היא חצי מסוממת מציפרלקס, אין לה בשורות טובות
בעלה מאיים עליה בגירושין
והילדים לא נותנים מנוח
"יהיה טוב בת שבע" אני מנסה לעודד
אבל מרגישה שאין לי כוח להעמיד פנים
שהתקשרתי בשביל משהו חוץ מעצמי
"תגידי, אולי אני אקפוץ?
יש לי לאחרונה היסוסים בקשר לחתונה"
אני שואלת ושומעת את נשימותיה הכבדות
ממשיכות להכות בשפופרת
הסבלנות שלי הולכת ונגמרת
אחד הילדים צועק ברקע
"אמא נפלה לי הצלחת"
היא ממלמלת משהו, לא ברור אם אליו או אליי
"אז אני אבוא בחמישי?" אני שואלת, יותר בתקיפות
בת שבע משתעלת, ואז אומרת בשקט
"וואלה, עד חמישי אלוהים גדול."
|
