גוש חמר הייתי בילדותי,
עוצבתי על ידי הוריי
וכמו תמונה שימרו אותי,
מסגרות מסגרות כל חיי.

מאחת לשנייה הועברתי,
כמו כד חרס עתיק בארגז,
ניילון פצפצים וחותמת:
"זהירות הנ"ל הוא שביר",
נשאו אותי ולא נתנו לבד.

עד שיום אחד הם הניחו,
על מפתן לא מוכר והלכו.
בלי זכוכית מגינה משריטות
וללא חוברת הוראות,
לכי תעשי מה שבא לך,
יש אינספור אפשרויות.
אך תשתדלי לא לשבור
בגב שוב את החוליות...