זז מבולבל, מביט סביב,

ריחות שונים משונים נטמעים בי,

גופי כנפשי עובד ללא הרף,

חושי כאחד בוחנים אני לא הטרף,

רחוב צר ארוך ומרתיע,

מלא אנשים, יצורים מוזרים,

מתחיל אט אט להיכנס פנימה,
הולך לי חרש בלא מפריע,
בתוך ההמון אני נמצא,
לאחור להביט אין טעם או סיבה,
מכופף מחרחר בכתפי הוא נוגע,
עם זרוע מרשרשת ופני נבל פוגע,

קדימה קדימה לשם מושך.

מקשיב לקבוצת זרים בקריאתם,
קולות יפים מסמרים ונוגעים,
כחליל המושך לאיטו קבוצות מכרסמים,
סחרחורת כבידה אותי תפסה,
נשימותיי התקצרו, חולשה עזה,

ההמון ההמולה,
אני רק רוצה להיבלע,

סורק מפלט, מוצא מקום מסתור,
מבנה גבוה עקום ובקצהו אור,
זה ייקח רק כמה רגעים,
אולי זה יהיה חוף מבטחים,

כעיוור מטפס בעלטה מוחלטת,
כפרפר שטבעו לאור לעוף, ללכת,
רוקע על עץ נטוש חורק,
מביט על להבת נר בוהק,

כעת מלמעלה בלי שום חשש ופחד,
מביט להמון, מקיף עצמו בלי יעד,
ולפתע מכה את מוחי מחשבה,
חזקה כואבת מדהימה ומפחידה
תחתי ראיתי זן מוזר שונה, מכוער,
זן מרתיע ללא תכלית או רקע,
שפתי החלה מקבלת צורת חצי גורן,
כי זן כזן לא מאוזן -
אך אני, מסתבר, מאותו הזן.