הצל שלי ואני מחזיקים ידיים באושוויץ.
הוא שומר עלי, ואני עליו.
הרוחות החזקות מאיימות להעיף אותי
כמעט כמו
ההרגשה שמציפה בעת
ההליכה הזקופה.
הצל שלי ואני שרים בבירקנאו.
בגאון ובלא חת.
הוא מלווה אותי, ואני אותו.
כמה צללים דהו בין הצריפים...
אני נאנחנת, הצל אוחז בידי
ושר את
התקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.