דנה קאופמן / שיר שלם |
אני יכולה לכתוב
רק על איך היה שערך רטוב
נפל על פנייך
כבד וארוך
כל כך יפה
לגעת בך מבעד לאש
יריקות של כאב
עוד נושרות ממך
חתיכות של בדידות
שבך רק שרפה
ואת יפה
רוצה לעטוף אותך כנסיכה
העיניים שלך,
כשהן מחייכות זה פלא
והשפתיים האלה
נימוחות תחת שלי
והשטויות שאת לפעמים מדברת
את אחרת
בינתיים נשארת
ואני ממך ממהרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|