אני יכולה להיות הכי
הכי עצובה
הכי מדוכאת
הכי מצוברחת שיש
ומספיק שאני אשמע כמה
שירים של מוסיקה שמדברת
רגעים
משהו בתוכי יזוז
אני לא עומדת בפניי
הכישוף
היא חזקה ממני. תמיד הייתה
שנים חייתי באשליה שניצחתי
אותה,
בקרב אבוד מראש
מול סיבת קיומך
אלף אלפי שוטים לא יוכלו
לכבות נשימתה.
זה מעט חולני
לתור כך אחר רגעייך המנותקים
לעתים הולכים ומתרבים
בל תשכח איך חוזרים
מהמקום הזה בעצמך בו
חיים.
תשוקה עזה כמים רתוחים
עלייך במפתיע זולגים,
קופאים.
בכל שיר מתחבא איזה
צליל אמתי,
של מה שדמיינת והפך אמתי
וכשתשמע, נדמה לך שהוא
אתך. שלך. |