תקווה שנעלמה, פצעים ממלחמה
שבה הפסדנו לפחד...
סיבה אחת ברורה, תמונה שמזכירה
שלא נהיה יותר ביחד
והכאב שלא עובר
פתאום קשה לי לדבר
על כל מה שהרגשתי
בדרך אל אותה טעות
כשהמילים איבדו כל צל של משמעות
זה כבר לא סוד שהתייאשתי

תחזיק אותי חזק כשכל זה מתפורר
אני רוצה להישאר
קשה לי לדמיין עוד יום אחד עובר
כל כך לבד, מבלי ששנינו נתעורר
"התחיל מוקדם - נגמר מהר"
ואין מי שירגיש שמשהו כאן חסר
לנו עכשיו.

תקווה שנעלמה, סדקים בתוך חומה
שבגללה איבדנו את עצמינו...
סיבה אחת פשוטה, ומי אם לא אתה
יכול לדעת מה קורה בינינו
על הכאב ששוב חוזר
להיות אני זה לא עוזר
ולא מה שביקשתי
בדרך אל מבוי סתום
כשהמילים פוגשות בלב כל כך אטום
זה כבר ברור שהתייאשתי

תחזיק אותי חזק כשכל זה מתפורר
אני מוכרח להישאר
קשה לי לא לחשוב על עוד יום שעובר
כל כך לבד, מבלי ששנינו נתעורר
"התחיל מוקדם - נגמר מהר"
ואין מי שיגיד שמשהו כאן חסר
לנו עכשיו.

תקווה שנעלמה, פצעים ממלחמה
שבה הפסדנו לפחד.