רושמת מילים ומוחקת
לא יודעת כמה מתוך זה כדאי שתדע
רוצה להיות לגמרי כנה
אבל מפחדת שתקרא את זה
תגלה שאיני גיבורה
שעוברים עלי ימי גיהנום
העיניים כבר נפוחות
ופתאום המצב הבריאותי גם לא משהו
פסיכוסומטי
נדמה לי שככה לימדת אותי שקוראים לזה
אני משילה ק"ג אחר ק"ג
כולם רואים את זה
חוץ ממני
חה, פתאום אני רואה שכל מה שכתבתי זה כדי שתדע
תרחם אולי... ותחזור...
אבל לא, אני לא רוצה שתחזור
אין לי מה לעשות איתך יותר
מה גם שלא רוצה יותר להפקיר את ליבי בידיים
שהוכיחו עצמן כלא מוסמכות לכך
ידיים ששברו אותו פעם אחר פעם
הנה עוד שורה שרציתי להגיד לך
חשבתי שתיצור קשר
אולי אפילו תתחרט
ואני אוכל להטיח זאת בפניך
אבל לא התקשרת
ולא הטחתי וכנראה גם שלא אטיח
מתישהו יעבור לי
רק היום שלחת הודעה
הודעה מטופשת
קורקטית
נשמעה כאילו הגעת
במהירות, אני חייבת לציין
לשלב בו אתה כבר יכול לאחל לי
התחלות חדשות
ואני... אני לא מסוגלת
לא מאחלת לך "התחלות חדשות ואפס אכזבות"
לכן גם לא עניתי לך
לא בגלל שאני גיבורה
ושכבר שכחתי ממך
וההודעות שלך לא מזיזות לי
חה, הלוואי!
אבל קיוויתי שזה מה שאתה חושב
לכן לא אפרסם את המכתב הזה
לכן לא תדע לעולם כמה אני שבורה עכשיו
כמה בוכיה אני מאז שהלכת
כמה ריקה
מאז שהלכת ולקחת חלק ממני
חלק כ"כ משמעותי
את ליבי...