אני נכנסת בסערה
מכינה לי קפה ומספרת נסערת
פשוט לא מאמינה ואומרת אני וה'מזל שלי'
"תתקשרי אליהם נו, תתקשרי תבררי
מה זאת אומרת לא נכנסה?
פשטו רגל או מה?"
אני מתקשרת ומבררת  
ההצתה שלי מתאחרת
אני ממשיכה לשתות את הקפה כאילו כלום...
כלום לא בוער
רק שהדופק מתגבר פעימות ולא יותר
   

בדיוק הפעמון מצלצל בדלת
איתן פותח לו את הדלת
"אני והמזל שלי"
אבל פתאום חוזר בו ואומר "מזלי שאני בבית
הוא לא ינתק"
איתן מחפש את הצ'ק  
ובעצם הוא לא זוכר איפה הוא
בכיס הזה או בכיס האחר
הבחור מבין עם מי יש לו עכשיו עסק ואומר
"תלך עוד היום ותשלם..."
"יופי" איתן אומר וההוא הולך
הלך
ואנחנו עונים
ש-ל-ו-ם גדול ומבורך
         

ביום חמישי האחרון איתן פתח לרווחה את הארון
כשחיפש את כובעי החורף והצעיפים
פתאום אנחנו טסים אל על ולא באל-על למחוזות אחרים
הכל-הכל בטוב טעם עד כדי להדהים
מותגים עולמיים ענקיים.  ולא רק!
כל מיני מזכרות סרוויסים יקרים
סיפורים ותמונות והרבה זיכרונות נהדרים
תיעוד חיים סוערים
דרכונים-דרכונים מוחתמים
ואין-אין פיסת מדינה שאיתן לא נשק לאדמתה
ויותר מכך!
איתן יכול היום לעלות על מטוס אל-על
ולטוס לאן שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ובחינם. כן, בחינם!
מי לא היה רוצה את זה במקום את הסרטן המתעלק? מוצץ הדם!
איתן היה הרבה הרבה שנים דייל
באל-על
עד שחלה!
   

כשה'מזל שלו' המתעתע תעתע
והיה נדמה שהכל עבר
שהוא הבריא
איתן היה הרבה שנים אחר כך אדריכל רציני  
הוא מכיר את כל המי והמי
והיה מסתובב עם כל המי והמי
עד שחלה
     

אתמול
כל הלילה איתן לא ישן
ועקב בדריכות אחרי הנעשה ואפילו בהתרגשות רבה
וכשנודעו התוצאות הסופיות
הוא אפילו שלח לו sms ואיחל לו כל מיני ברכות ובהצלחות!
כי הוא מכיר אותו עוד משהיה קטן פצפון קטנטן
והרבה יותר מכך!
עד שחלה
אני לא הייתי עושה לו שום מחוות
ולא שום הנחות!
אבל איתן לומד מפסיכולוגית האגודה עכשיו להיות
'אדון הסליחות'
ולהיפרד בשלום מן העולם.
אני לא אצליח ללמוד להיפרד ממנו לשלום אף פעם!
   

איתן ו'מר גורלו'  ואני וה'מזל שלי'
לא באמת הכי מאמינים במזלות גורלות ושכאלה
המילים קופצות להן מן הפה ואל הסתם
ככה סתם
אחרי ש-כ-ו-ל-ם נעלמו ואינם.
אנחנו בינתיים דווקא זורמים יחסית איתנים
כמעט-כמעט כמו נחל איתן
מול כל הפחד הלבד והבלאגן עד ש...