|
יום שבת בערב
היית פה ביום חמישי
עברו 79 ימים בדיוק
מאותו היום בו
חידשנו את הקשר
79 ימים בדיוק
בהם נזכרתי שאושר
הוא לא אגדה
ושכאב אמתי הוא
רגש שלא חולף
מילותיך שואבות מתוכי
כל תקווה
שהתנהגותך מחדירה
קולך מחדש שמחה
שריחוקך נוטל
ואני מבינה
שהאהבה שלי אליך
היא נצח
ואתה הוא
מלאך המוות
אני מאשימה אותך
על טיפשותי
שנשאבתי לבלבול הזה
שוב
ועל כך שלא היה לי
סיכוי
לא להכניס את עצמי
לאותה המערבולת
שמשמעות חסרונה היא
המשך חיי
כפי שהכרתי אותם
בשנה האחרונה
ללא נוכחותך בהם
אני מטעה את עצמי
הולכת שולל אחר
עדינותך
רוך המגע על גופי
חוזק חיבוקך
אופי נשיקותיך
והיותך לצדי בימי חמישי
אני מקריבה את עצמי
כדי שאוכל להמשיך לייחל
לדבר שאני אפילו לא בטוחה
שאני רוצה
אבל זאת אני
ואתה
עוד תאכזב אותי
כמו תמיד
ותפגע בי
ותוותר עליי
ואני
שוב
אסלח על טעויות
שתירצתי במקומך
כי אתה היחיד שלצדו אהיה
מאושרת
ואמשיך לרצות
למרות התסכול הנלווה
והרצון המתמיד ליותר
כי זאת אני
מאז שהכרתי אותך.
08.11.2008 |
|
|
"קוראים לו משה
כי מהיאור הוא
נמשה"
"עזוב, בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.