[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הילה חנן
/
סיום

את צריכה להיות לבד...
לשמוע את זה, אחרי שהיינו אחד...
אני כועסת, אוהבת, אובססיבית
נפרדת, אטומה, המומה ופסיבית
עבר חודש
עדיין גודש
מנסה להסביר לו דרך מחשבותיי
שנועדנו, ואי אפשר פתאום די
מנסה להסביר לעצמי שהוא סתם
ושעליי לרגע לא נלחם
הזעם שוצף כבר לא יודעת על מה
צריכה?! אני צורחת! בתוכי מלחמה
רגש נכבה ורגש נדלק
חיוכי התמידי נמחק
הלאה הלאה בוקע הקול
ושנייה אחר- כך שוקעת שוב בחול
עם הזמן, מדחיקה, מכחישה
אך מרגישה כחושה
יש תקווה אין סיכוי
יש אהבה, אך אין שיקוי
את צריכה להיות לבד...
אני לבד, קר לי ובדד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נהג מונית בהה
לי בחזה והעיר
לשותפיו:
"זה גדל להן
מהבמבה?"
לא היה לי מה
לענות. אני באמת
אוהבת במבה.
כל קשר בין
הבמבה לחזה שלי
הוא מקרי
לחלוטין. למרות
שעכשיו אני
מתחבטת בשאלה,
"מה היה קורה אם
לא הייתי אוכלת
במבה?"


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/12/08 23:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה חנן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה