כל אישה היא עולם ומלואו, חשב לעצמו המלך, ולא רק משום שלכל
אחת מהנשים הנפלאות הסובבות על הגלובוס יש האופי המיוחד לה,
חוש ההומור הפרטי שלה או נקודת המבט הייחודית על החיים. לא,
אלו לא הדברים ההופכים כל אישה לעולם ומלואו בלבד. אלו הם
הקימורים, התמתחות העור על פני הבטן כשהיא נשענת לאחור, פריסת
ידיה השלווה אל על, סירוק שיערה, הבלונדי, השחרחר, האדמוני,
האפל. לעיתים הוא בצבע הקש ועיניה כחולות, והמלך עצמו כבר טבע
במימי העיניים האלו לא אחת, אך לא רק זאת, אלא שאבד ימים
ולילות במשעולי היערות של העיניים הירוקות שמילאו את חדרו, את
יומו. חזה המפותח קורץ לו מעבר למחשוף ריחני, ופעמים כמעט
שאיננו נראה. וכל אישה שעברה בארמון המלוכה היא אחת ויחידה,
ואין כמותה עוד בעולם, והיא חידה. לזו רגליים ארוכות, כשני
מפלי מים הגולשים מראש ההר אל מרגלותיו ולזו דווקא רגליים
קצרות, והיא עצמה קיצרת קומה ומביטה בו ממטה במבט חושק, וזו
התכופפה אך לרגע וכבר העור הלבן שבצבץ תחת השמלה האיר את החדר
כולו, כולן שונות וכולן דומות, וכולן מלאות חדווה וכל אחת מהן
בדרכה היא, והן נהדרות כולן ומלאות הוד. אפילו במכוערות שבהן
לא הצליח למצוא המלך פגם. יופיין הוא כיעורן, ולכל אחת מהן -
כיעורה שלה, וגם בדרך זו היא מיוחדת. ובאלו המכוערות גילה המלך
עניין רב עוד יותר, שכן תרומתה למאור חדרו לא תם ונשלם עם
גימור השפתיים החושניות שנפרדו לפתע האחת מהשנייה וחשפו שתי
שורות לבנות של אושר של חג המולד. באלו מצא המלך את זיק
השובבות בעיניים העגולות, את מלאותן ובשלותן וחושניותן בכל
פיסת בשר שהניח את ידו עליה ואנקותיהן נשמעו לו חושניות בהרבה,
מלאות יותר.
כל אחת מהן וכל אישה בעולם כולו היא עולם בפני עצמה, חשב לעצמו
המלך, ונאנח מעונג כשהחל מחשב וסופר את מספר הנשים שהכיר בחייו
ומספר העולמות שביקר בהם מעודו. אך לפתע פסק ממלאכתו והחל
מהרהר במחשבה שהחלה להעיק עליו, היא - שאין זה נכון ולא יהיה
זה צודק, אם יוכל רק הוא לפסוע באותם שבילי יערות קסומים
בעולמות מרוחקים של נשים רבות, וכי עונג כזה צריך כל אדם
לחוות, או לפחות ראוי לאפשרות לכך. מדוע לא יהיה זה ניתן
להגשים חלום זה לכלל הגברים כולם, לכלל ההולכים בשבילים,
ההרפתקנים ומחפשי האוצרות, למען ייגלו גם הם את העולמות
המרוחקים הטמונים בחמוקי אישה זו, בקימור הבטן של אחרת.
כך הרהר המלך בינו לבין עצמו ורעיון חדש החל מפעפע בו - כיצד
אוכל, אם כן, לתת לגברים שבעולם, או לפחות לאלו שבממלכתי את
ההזדמנות ליהנות ממגוון הנשים האלו? והרי צריך להכיר גם בעובדה
שאת רוב הנשים שידע המלך ידע על שום העובדה הפשוטה כי הנו מלך,
ותו לא. ואם היה המלך אדם פשוט, חשב לעצמו, בוודאי שלא היה
מטייל בעולמות רבים כל כך, וודאי שמשום כך לא היה מודע כלל
לקיומם של עולמות אלו. הרי ש, אם להניח בהגיון, לעולם לא היה
חושב ומעלה בדעתו רעיון מבריק כגון נתינת ההזדמנות לכלל הגברים
ליהנות משפעת עולמן הקסום של בנות הארץ. והלא העובדה הפשוטה
היא שהנו מלך, ומכאן שביכולתו ליישם את תוכניתו ולהוציאה
לפועל, אם רק ירצה, וודאי שרק טוב יצמח ממנה ושאין בה שום רע.
הלא אין זה שהנשים עצמן לא ייהנו מקרבת הגברים שבחברתן, שהרי
הטבע ייעד את שני המינים להיות יחד ולהמשך זה לזה כשני מגנטים.
הו, בוודאי שינסו הן להתנגד, בתואנות כאלו ואחרות ובראשן
בוודאי, נניח, שזוהי זילות האישה לשמה, או, שמחמת חופש הרצון
על כל אישה להיות מסוגלת לבחור באיזו גבר תבחר, וכמה גברים
להכיר, ולאלו לפתוח את הצוהר אל עולמה הפרטי.
כל זה נכון ויפה, חשב לעצמו המלך, אך על האמת להיאמר, והיא -
שהאלוהים ברא את האדם כך שיהיה המטייל בשבילים, ואת האישה -
כשבילים עצמן. ומדוע זה יינתן הכוח לשבילים להורות למטייל שלא
להלך בהם?
על זאת יש להוסיף כמובן כי האישה בסתר ליבה מעוניינת בטיולו של
הגבר במשעוליה הנסתרים, אך היא מנסה להסוות את אותם השבילים
כדי לא להרבות בהולכי הדרך, שוב כדי שלא לתת יד לזילות מעמד
האישה בחברה. אך מהו עניין מעמד האישה בחברה לנוכח אותם פלאי
עולם הנגלים לעיניו של מלך כל אימת שכפתור גולש בטעות ממחבואו
או שכתפיה נשמטת קלילות מעל כתף? והרי שבדברים אלו אין כל רע,
והם הופכים אותה לנחשקת יותר. והמלך ידע שאסור לו לפספס את
ההזדמנות הזו, וכי עליו להגשים את חזונו בכל מחיר. ובהסברים,
בתשלומים או בציווים ישכנע את הנשים כולן בממלכתו לפתוח את
דלתותיהן הנסתרות, והגברים כולם יוכלו להביט פנימה ולהריח את
האוויר הנקי. הלא אין הוא סבל בשבילן, הרהר המלך, ייהנו גם הן
מכך. ובכך סגר עניין.
ובעוד הוא מהרהר ומהרהר בכך, והופך והופך, השתרעה לפניו תוכנית
אגדית ורקמה עור וגידים, ולא יירחק היום בו ישוכנו כל נשי הארץ
במבנה מיוחד שייבנה עבורן, ושם יישנו, ושם יגורו, ושם יחיו. הן
יאכלו את המאכלים הטובים ביותר וייבלו את זמנן באופן הטוב
ביותר, ככל העולה על רוחן. והכול יהיה להן שם זמין - מסעדות
פאר ומרחצאות, ומגרשי משחקים וגינות ואגמים מלאכותיים עם
צפרדעים אמיתיות ודוכני סדקית לשם סיפוק צורך הקניה הנשי.  וכל
מה שיירצו יינתן להן, ובלבד שיעמדו בתנאי אחד - עליהן להניח
לגברי הארץ הרעבים לבוא על סיפוקם, להשביעם, שכן, כחיות רעבות
הם. ולא מדובר כאן בעניין זול של נעיצת השיניים בבשר הלבן
והחשוף, אלא בעניין רב מעלה - גילוי עולמות מרוחקים לכל אלו
שידם לא מספקת אותם, ועיניהם ייפקחו כשל ילדים קטנים הצופים
באוקיינוס בפעם הראשונה. כי כל אישה היא עולם ומלואו, ועל כל
אחד מאותם ילדים רעבים לגלות כמה שיותר עולמות מרוחקים - כפי
רצונו.
וכבר בנה המלך בראשו את המבנה, וכבר שיכן בו את הנשים, וכולן,
מגיל הבגרות המינית ועד גילאי הבלות יחיו שם באושר תמידי, וכבר
ראה המלך את הגברים נוהרים אל המבנה ונכנסים בו בזה אחר זה
וחותמים את שמם ומוסרים את פרטיהם ומשלמים את דמי הכניסה אל
השער שיובילם אל העולם החדש שייגלו (כספים שמיועדים לשימור
הגנים והבריכות ודוכני הסדקית ומסעדות הפאר ותנאי המגורים של
המוזות הנשיות שבמבנה, כדי שיוכלו הם להמשיך ולבוא בו), וכבר
בנה המלך חדרים חדרים במבנה, פרטיים וסמויים לעין, מעוטרים
בווילונות ורודים ובמיטות המכוסות בסדיני משי ועמוסים בכל טוב,
פירות וזרי פרחים וריחות בשמים ועוד. ובאות הנשים ויוצאות
מחדריהן ופוסעות בצד הגבר הזה וייגלו לו את עולמן בחדרים
הפרטיים הללו, והאושר ישרור בממלכה.
וכבר בנה המלך בדמיונו כל זאת, והיה כבר מוכן לקרוא לזקיף
שירשום לפניו את פרטי המבצע, אלא שאז צלצל הטלפון והבחור מחדר
264 אמר שהרום סרוויס שהזמין לפני חצי שעה עוד לא הגיע, והמלך
פשט את גלימתו והניח על ראשו את כובע הפקיד שלו ויצא אל המטבח
לבדוק מה קורה עם ההזמנה. ולא יצאה התוכנית אל הפועל.