ישות נצחית / שעת קסם מאוחרת |
פועם נשימותיו באדי הלילה
היופי נאגד לתנועה אצילית
עיניי חורגות ממסלולן.
הרחובות זורמים בכתום
את רקמת הלילה החולף
הדמויות נמסות למגע האור
אני עוטף עצמי בשקט הגדול.
ידי הרגש הנכונות
רוחשות במעטפת הפחד
רבדים של להט קדום
הגחלים האלו צורבות בשפתיים.
שעוני העצר מפעמים בשחור ולבן
רקמות הכרה צרובות דעת
המסך הזה לוגם בחושיי
את מקטעי התבנית הגדולה.
http://unr.co.il/zackheim
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|