ליסה קופר / העצב שברקע |
מפעם לפעם זה עושה אותי יותר עייפה,
עוד קצת מחריב לי את השמחה בפנים,
מוסיף לי עוד קמט לפנים,
ממלא את ליבי בעוד מספר סדקים.
והעצב הוא ברקע,
מסרב להתפרץ,
לא נותן לגוף לבטא את דמעותיו.
מחכה שהשגרה תכה בי את ימיה,
מחכה שהשעות שלי התייתמו ממעש,
מחכה שהלילות יהיו קרים, ישאירוני חסרת חיבוקים,
מחכה שיפרוצו בי התחושות ויהיה רע,
ואני עוד מחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|