|
והכי מפתיעים אותי האנשים
הממשיכים לומר לי דברים כמו
תחייכי מותק מה קרה, זה לא עולה כסף
כאילו הם קיבלו מאלוה הבטחה בכתב
לא למות לעולם
והעיניים, תסבירו לי את העיניים
והנימים הסגולים בכפות הידיים כשקר
זה זר לי
מי הילדה הזו שהלכה לגן כל בוקר
וציירה ציורים צבעוניים שאפשר למות
מי אמר החיים לא קצרים הם ארוכים מדי
צריך למצוא אותו (ולהרוג אותו)
לבוא עירומה לכיכר העיר ולבקש מלקות,
בגדתי בזיכרון.
תמיד מפסידה בתחרויות נעיצת מבטים.
תמיד צוחקת בצפירות, כל בית הספר מסתובב אליי.
כשהוא היה שותק היינו שוכבים.
אם מישהו יכבה את האור עכשיו
כולכם תראו שאני זוהרת בחושך. |
|
|
"לא, לא הייתי
קרוב למנוח,
האמת שבכלל לא
הכרתי אותו, אבל
הבופה פה פשוט
מדהים. אז מה את
עושה הערב?
כלום? אה, את
היית אישתו? נו
אז בטח אין לך
עם מי לחזור
הלילה, נכון?
ולבשל את
יודעת?"
ץ סופית מחפש
כלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.