אני שומעת את קולך לוחש ומתגרה בי
טוענת בפניך שאת מילותיך קשה לי להבין
אתה מחייך ואומר: "אל תדאגי,
עכשיו את תקשיבי לי גם אם תרצי או לא תרצי."
אוחז בצדדי פני, ומתקרב יותר מדי...
עיניי בוהות בעיניך ואני מרגישה את נשימותיך
מעל שפתיי.
אני מניחה שזה יהיה ממש טוב אבל גם מסוכן...
אם זה יקרה... אני מבינה שהסוף יהיה לא רע
כמו שזה נשמע.

מביטה אל עיניך ויודעת, כואב לחשוב
שסמכת על מישהי ככה ולבסוף, היא זו שמאכזבת אותך.
עצוב לראות ולא להאמין כמה שאהבת...
והיא הראתה מכל הלב כמה באמת לא אכפת לה.
ידיך מלטפת את פניי, ושפתיך מספיק קרובות לשפתי
מביטה אל הירח לרגע, וחוזרת להתבונן בעיניך.
שוב מרגישה שלמה, עוצמת את עיני, ונותנת לזה לקרות.

אין חלום טוב יותר מהמציאות הזו,
לשבת לידך וזרועותיך מחסות עליי - לא נותנות לקור לחדור.
לצחוק ולהרגיש חופשיה אתך
הייתה כמו משאלה שהתגשמה.
חלמתי כ"כ הרבה פעמים עליך עד שאני כבר לא מאמינה.
ושוב אתה לוחש לאוזניי כמה שאכפת לך ממני
ושכדאי שאני אתחיל להאמין.
לחשוב שהיית שבור עוד לפניי, להניח את לבך בידיי
זה כל מה שרציתי שתעשה, בחיי.
מרגישה שעדיף להתעורר עכשיו.

אחרי הנשיקה הזו, משפתיך,
יכולתי להרגיש את האושר קורן ממך...
הניצוץ בעיניך עדיין שם.