להתבונן פנימה - אי אפשר באמת לעשות את זה, הרי העיניים בנויות
כך שרואים רק מה שנחוץ.
גם אם נחתוך חלקים מגופנו ונחזה במראה המבעית של הבשר הפנימי,
עדיין זו תהיה התבוננות במשהו מן החוץ. אז העיניים נפסלו
למשימה, נעצום אותן ונתרכז. במה?
יש שקט ושום דבר אינו קורה שום גירוי לא מסיח את הדעת, נותרנו
אפוא רק עם המחשבות. האם אפשר להתבונן בהן? להבינן? הרי כך רק
נוסיף מחשבה על מחשבה. לרוקן את הראש ממחשבות אני יכול רק שאני
מאוד עייף, או שומע מוסיקה מהנה. הכי טוב יחד - עיניים עצומות,
אין בי כוח לאף מחשבה ואני נותן למוסיקה לעטוף אותי. אך זו
אינה התבוננות פנימה, זו רק מנוחה מטרדות היום, בריחה מהבלי
העולם הזה אל ההנאה.

אז כיצד אתבונן פנימה? אינני מבין מה זה וכיצד זה אפשרי. כיצד
אדע את אשר בתוכי?

בתוכי יש גמד. ברור שגמד, אחרת לא היה נכנס.
הוא יושב שם ומחכה עד שנמאס.

בתוכי יש תוכי שחוזר שוב ושוב על אותן מחשבות, מבצע כל יום את
אותן פעולות.
שמע פעם משהו שמישהו אמר ומאז חוזר כל יום על אותו דבר.
וככה אני גם מבין שיש בי קוף, בת יענה, תרנגולת ושפן.
גם אריה וגם נחש ובעצם גן חיות שלם שבגללו אני מותש.

אולי אשחרר לחופשי את כל החיות, אנקה את הכלובים ואהיה ריק
לכמה דקות.