הבוס שלי חושב שאני פראייר שכל דבר שהוא יגיד אני אעשה, אחד
כזה שאפשר לדרוך עליו. בשבוע שעבר עבדנו בקצב היסטרי על המשלוח
לישראל. לי יש את התפקיד הכי מסריח במפעל, המדביק, אני הכי טוב
בלהדביק. "קטנצ'יק, סיימת להדביק את כל המדבקות?" ואני שותק
וממשיך להדביק את המדבקות בקצב שלי, בשביל ארבעים דולר לחודש
אף אחד לא יאיץ בי. "היי בוס, אולי תמצוץ?" חשבתי לעצמי בזמן
שאני מכניס את הצעצוע מתחת לחולצה, רק כך אני יכול לפנק את ג'י
שרק נולד.

שבע, סוף משמרת, מדפיס כרטיס, מגיע הביתה ומדביק נשיקה לאשתי,
אני הכי טוב בלהדביק.