|
שבילי אופניים רדומים
מכוסים בשכבות עפר
על זכר תקופת החלום
בה יכולתי לדעת הכול.
שירי עם של התרבות הכובשת
נחשבים לאיכותיים
הטקס הזה חוזר על עצמו
שכחתי מה הייתי מזמן.
הדשא ירוק בעיני הנצח
כפות רגלינו תמיד חפות
מאשמת ההתניה
לבנו זך כבראשונה.
הצל לוטש מיתרים לצורה
על פני חלל החדר הסגור
הפחד נושל לאהבה
הייתי כאן פעם מזמן.
http://unr.co.il/zackheim |
|
|
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.
דה חרגול הורור
שואו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.