עולל אתה בני, בן תיכון לא בכורי
גילה דיצה וצהלה שכנו עמוק בתוך תוכי
עולל ורך בשנים, אט אט צמחת
בגן, בחדר, ובתנועה אושר אל ביתי הכנסת.

שמחתי גדלה כשעל המכורה להגן יצאת
אביבים שלושה מחייך לה נתת
ועת הגיע יום בו מכורה תודה לך הביאה
יצאת לשוטט בניכר הלוך ושוב ומנוחה לא מצאת.

בצר לי אפנה לאלוהי ואשאלנו מה פשר מעשיו
אם חטאתי או פשעתי, האם זה גמולי כפי שהבטחת
אנה בני ילך ולאן אותו תוביל
האם חטא הוא, האם עולה לא הביא.

הילה צחורה פרשתי לו הילה של אהבה
אנה בני ילך עת רוח בשדרה קוצפת
אנה בני ילך הלילה, בגשם זלעפות ניתח
ואני את ראשי על הכר יניח
ודמעות זולגות לי מעיני כנהרות הבשן.

אנא אלוהי ואלוהי הכפירים, פרוש כנפיך וחבק את בני
ברכינו בברכתך המרוממת נחשלים
המעלה משאול כל נידחי עמים
העלינו לגדולות ובקרבו צוק בינה כצור וחלמיש
ואשקוט ואנוח, ואיאסף אל אבותיי ואל עולמי.

©