היא נפלאה ורומנטית -
לחשתי.
בעודה מסתחררת סביבי בגוני אפור וכסף. כממתיקה סודות
נוסטלגיים, מפזרת עלי זהב לכבודי. דמעות מרומזות כבר במרום.
אני משתעשעת במילים
נערה, עלמה, והיא
מתעתעת בי - האם עודני?
עטויה בגלימה, וכתר לראשי - זמן להמשיך הלאה.
לא להפסיק לנשום את האוויר הנקי סביבי, לא לשכוח להביט בשדות
הירוקים ולנצור אותם.
מי יודע אם עוד אשוב לשם?
(13.09.08) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.