אינני עוורת, וגם לא עוצמת עיניי בחוזקה.
ניסיתי לשתול מעט פרחים, ניצנים רכים, תחת הריסות העצים
שהשמדת. שורשים חשופים (עמוקים, היו) - עקורים סביב.
אך אתה רומס גם את אלה, צבעוניים ויפים, ברגל הססנית, ממשיך
ללכת ולהרוס.
אחר כך אל תתפלא שאינני מנסה עוד, ושמחר כבר אינני כאן.
(13.9.08) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.