[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
פתאום כואב

תמיד הראשונה לקום, תמיד הראשונה לברוח. בורחת מאושר, מקרבה,
מאהבה. בורחת תמיד, ממך. והפעם אתה יוצא דופן, אתה הראשון. אתה
הולך, מתרחק, כשאני עוד לא מציתי. רק כל הזמן הזה ציפיתי
שתישאר ליד. איכשהו כנראה אף פעם לא האמנתי שתלך. אבל כמו תמיד
כשמשהו נשבר, כשמישהו מתרסק, כשהכנפיים נשברות והלב לא
דופק...
כמו הפעם איתך, רוצה קרוב אבל מאבדת שליטה. דמותך מטשטשת באופק
וקולך מהדהד בראשי אבל אתה רחוק וכבר לא שלי. ופתאום כואב,
הכאב החד מפלח את החזה ואין מילים בפי. לא מסוגלת לומר את
המילים שנמצאות בראשי. לא יכולתי לעצור אותך מלכת, ואתה לא
מסתכל לאחור, מתרחק ונעלם. לא מהסס, לרגע לא עוצר. לא נזכר
בעבר, ברגעים היפים, זאת כנראה רק תכונה של בנות. הרגשתי תמיד
נח, אולי נח מדי. אולי הרגשת מודחק הצידה, אולי לא הרגשת כלל?

ומה עליי לומר, מה לעשות. לא יכולה לומר דבר, הרי דברים לא
נועדו לשרוד. והאופטימיות אולי מנעה מעיניי מראות של עצב בחיי.
לפחות עצב צפוי שממנו אפשר היה להמנע, אבל עכשיו חושך
והאופטימיות הלכה. עכשיו רואים את פני המציאות, ומול עיני
עולות הפנים שלך. לרגע לא חשבתי, אפילו לא לשנייה. אבל הכל
אבוד. והיא שוב יושבת על הצוק. לבדה.




ההיסטוריה נכתבת מבעוד מועד, כהרגלי רואה שחורות. לצערי אחר כך
זה גם קורה במציאות...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.

:ךנגולס


סקייטר
רטייקס
מעמיד
דימעמ
מראה
הארמ
על
לע
המסך ךסמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/10/09 9:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה