[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון אנומי
/
הקומדיה חסרת הרחמים

מצחיק איך ברגע מתגלות שכבות שלמות של ידע שהצטבר בתוך ראשי
עוד לפני שידעתי את העומד להתרחש.
כאב גדול הופך טיפות מגוחכות של טל בהתחשב בעבר הקרוב, וכל זה
קורה לי בזמן קריאת שירים מהעבר הקרוב, אבל לא קרוב כמו העבר
הקרוב ההוא.
אני מוצאת את נפשי זרוקה לה כמו נער מתגבר עם חצ'קונים המבקשים
חמצן, זרוק לו בצד הדרך כשזו ממשיכה לה מבלי להתבונן לצדדים.
אם אבנה מגדל מכל הרגעים האבודים האלו בהם יכולתי לכתוב שיר,
סיפור או סתם קטע חסר פואנטה שיאפשר לי רגע קטן של נוסטלגיה,
הוא יהיה גבוה גבוה. אוכל לזרוק ממנו את כל הדפים המרופטים
האלה ולהמשיך בדרכי. וכשאפגוש בהם שוב בהמשך חיי אוכל להסתכל
לצדדים במבט חצי מתעלם ולא להודות מעולם שיש קשר כלשהו ביננו.
בהמשך הדרך כשכל הכיתה תקבל הסבר לא נחוץ על עצי האורן
המסודרים להם בשדרה, אוכל לברוח חזרה לדפיי, לשיריי, לילדים
היחידים שהזדמן לי ליצור, ולומר תודה.
מצחיק איך דברים מסתדרים בעיתוי לא מתאים בעליל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תפרים, רבותיי,
תפרים.







ד"ר רשלנות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/09 12:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון אנומי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה