לונדון,
יומן מסע.
שמונה שנים חלפו,
ושוב אני כאן.

פחות אנגלית,
יותר שפות זרות.
ואותו איפוק אנגלי
מנומס.

בחוץ חורף,
מעליי מעיל עבה
ובתוכי
משהו מתחמם
ומתבשל לאטו.
אני צופה
אל תוך הסיר
ורואה איך התבשיל שלי,
מבעבע ומתרכך
בתוכו.

מתוך ענן האדים שנוצר
אני נבלע מתחת לאדמה,
עד לעומק התחתית -
צופה ברכבות חוצות
קווים ומסלולים,
לפותות ברשתו של עכביש ענק
ה מ ב ת ר
את קרביה של העיר,
לאורכה ולרוחבה.

ובתוך אחד  מקרונותיה,
שנראים לצופה מבחוץ
בנליים וחוזרים על עצמם,
אני יושב,
צופה לתוכי
ופוגש את תחושותיי -
עוצרות בתחנות,
עולות באחרות,
וסוללות בארץ זרה
את מסע חיי.