הרגע הזה
אשר מחליף קודמו
יומת ברגע הבא
רגעים מתים קבורים בזיכרון
רובם במקום של כבוד
מקצתם מחוץ לגדר.
לעתים
קל לשלוף מת ממגירה
להוציאו בהבל פה
עטוף בתכריכיו.
לפעמים
שוררת מבוכה בין מגירות
עצמות מת עומדות על
קצה הלשון.
לפרקים
יש לעבור דרך מסדרונות
מפותלים
לאתר מת אקטואלי
(אולי הוא מחוץ לגדר)
ולהקליד את שנותר
מאיבריו.

ואני רציתי להיות פתולוג
או קברן
כבר אז ידעתי
שהעתיד שייך למתים
אולי אהיה
שומר בית עלמין
שלא אצטרך להרחיק לכת
בהגיע הזמן.
בינתיים
אני כותב מילים
ללא הולדה
שלא תזדקנה ותיהפכנה
לאותיות מתות.

אולי
ברגע מת
הן תולדנה
או תקמנה לתחייה
ותחדורנה לעמקי שמיעתו
של מי שאוטם אוזניו
בכל כוחו
ותאמרנה את כל המשפטים
כולם
והם מעטים כשרידי גופות
לאחר פוסט מורטום
שלא העלה
דבר.