|
הרגע הזה
אשר מחליף קודמו
יומת ברגע הבא
רגעים מתים קבורים בזיכרון
רובם במקום של כבוד
מקצתם מחוץ לגדר.
לעתים
קל לשלוף מת ממגירה
להוציאו בהבל פה
עטוף בתכריכיו.
לפעמים
שוררת מבוכה בין מגירות
עצמות מת עומדות על
קצה הלשון.
לפרקים
יש לעבור דרך מסדרונות
מפותלים
לאתר מת אקטואלי
(אולי הוא מחוץ לגדר)
ולהקליד את שנותר
מאיבריו.
ואני רציתי להיות פתולוג
או קברן
כבר אז ידעתי
שהעתיד שייך למתים
אולי אהיה
שומר בית עלמין
שלא אצטרך להרחיק לכת
בהגיע הזמן.
בינתיים
אני כותב מילים
ללא הולדה
שלא תזדקנה ותיהפכנה
לאותיות מתות.
אולי
ברגע מת
הן תולדנה
או תקמנה לתחייה
ותחדורנה לעמקי שמיעתו
של מי שאוטם אוזניו
בכל כוחו
ותאמרנה את כל המשפטים
כולם
והם מעטים כשרידי גופות
לאחר פוסט מורטום
שלא העלה
דבר. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.