תחת שמים אפורים,
הלב נשבר,
הראש עם זאת מקבל תבונות חדשות.
אורות העיר מנצנצים,
העיניים בוכות,
שיקולים עומדים מול דרך עפר.
יושב נשפך אל הדף,
שבפעם המי יודע כמה
וזה עוזר לזכור את הדרך שעברתי.
עכשיו אני מתחיל מעט,
להבין ת'משמעות של חכמתך תבוא עם הזמן.
כל זה עוזר להתחמק,
ולהמשיך לשאוף קדימה,
כי הגשמה עצמית היא כל מה שנשאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.