|
זרה הייתה ויפה כחלום
זרועותיה אלי שלחה
ושפתיה
שפתי אהובה
לשפתי
נשקו
זרה הייתה
את שמה לא ידעתי
וקולה כה
קרוב ומכר
ידי בידה תאחז
בהיסוס
והיא...
צחקה
הביתה הלכנו
אז
שנינו
זרה הייתה כחלום
להט אז כשמש
ביתנו
וגשם ירד חליפות
ברקי חשמל
ורעמים
את שלוותנו
הטרידו
זרה לא הייתה
לי
עוד
כי חלק ממני
עצמי
לא נותר בינינו
חיץ
השחר הפציע
באור חיוור
מקהלת דרורים
ושלוות האין-סוף
בלבנו
רק אנחנו
אנחנו
לבד.
|
|
|
השיטה שלי זה
לוזריות
מודעת משולבת
עם
בטחון עצמי
מופרז.
כמו ג'ורג'
קונסטנזה
אבל בלי
הצחוקים.
יעקב פופק מגלה
את השיטה שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.