|
זרה הייתה ויפה כחלום
זרועותיה אלי שלחה
ושפתיה
שפתי אהובה
לשפתי
נשקו
זרה הייתה
את שמה לא ידעתי
וקולה כה
קרוב ומכר
ידי בידה תאחז
בהיסוס
והיא...
צחקה
הביתה הלכנו
אז
שנינו
זרה הייתה כחלום
להט אז כשמש
ביתנו
וגשם ירד חליפות
ברקי חשמל
ורעמים
את שלוותנו
הטרידו
זרה לא הייתה
לי
עוד
כי חלק ממני
עצמי
לא נותר בינינו
חיץ
השחר הפציע
באור חיוור
מקהלת דרורים
ושלוות האין-סוף
בלבנו
רק אנחנו
אנחנו
לבד.
|
|
|
המילה האחרונה
היא תמיד של זה
שמאשר את
הסלוגנים, מה
שמשאיר מעט מאוד
מקום להשמצות או
להראות עד כמה
אתה רב-שוגל כי
תמיד זה שמאשר
את הסלוגנים יקח
לעצמו את הקרדיט
(ובצדק יש
לומר)
יאשה לומד
מטעויות של עצמו
ושולח באימייל
את הספר השחור
של זה שמאשר את
הסלוגנים...
כמובן אחריי
שצילם אותו...
מה,הה,הה,הה...
חחחעעעעע...(צחוק
שהופך לשיעול
שהופך למוות
מיסתורי דרך
הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.