בנימין וולמן / מבוא |
לחיות עד גיל
חמש
חמישים
חמישים וחמש?
לצאת אל פנים מחייכים
שבמהרה יזעפו,
לחיות
כדי למות?
בינות עריסה וקבר
לעמול, לדאוג,
לאבד?
שמא להתעטף בשתיקה
לגדול, להזדקן
בדומיה?
אולי להיאבק,
לטבוע
במקום שטרם החל?
אחרי הכל,
לא כל תינוק נרשם על
לוח חלק
אשר שתי מילים
ראשונות
היוצאות מפיו
הן "תאב חיים".
עדיין,
לא מאוחר לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|