זה ברור, זה צפוי מדי, כתוב לי על הקיר
וזה יהיה פשוט, גדוש באהבה כמו בסרטים
ואם צריך - אהיה תמים - ואין לי צפי ניחומים
כי זה יקרה ממש ביום מן הימים

כורך סביבי, את שמיכתי, עדיין קר כאן בלילות
ציפיתי די, את רגשותיי, עדיין קץ מלגלות
את האני, התמהוני הזה, שעיניכם דלות
אלו דרכים קלות, אוחז אז, בקולות

לאחרונה איני מכיל דבר כמו אין בי רגשות
חלק נכבד - אך מכובד - טמון בין כל ההריסות
ומי תסכים, זו שתקים, חולה, עצל מלהיות
מגשים דברים פשוטים, שמח מלחיות

חיוך אמת, האם הוא מת או שגוסס לו לאיטו
מי יצילו, שמא ולא, ויעודו, עצם מותו
כי חזיתיך וחקרתיך, ואת נסתרת כמותו
הוא זה שכל ליבו קובר, במחברתו

ואין לו סוף, כי יש לי חוב, כלפי עצמי, יותר כלפיו
עצור, משוך, מתמהמה, אימתי אהיה לו שב
ואם בכלל, אשיל סנדל, איכה אביט אז בעיניו
כי גם ביום שרב, אינו נחל אכזב.

.C.