|
שישי בצהריים
מחנה יהודה,
ירושלים.
סלים מתמלאים באוכל
ארנקים נפתחים.
רובם בפני הרוכלים
מקצתם לקיים מצוות אביונים.
עוד מעט תכנס שבת.
נמצאים שם כל צבעי הקשת
של אנשים, ריחות,
ותבליני החיים.
כוורת הומה
המשמשת את כבודה ורצונותיה
של שבת המלכה.
שישי,
שעת בין הערביים.
אחרוני הקונים מתפזרים.
אחריהם נאספים
מלקטי שאריות אוכל,
רחמים
וכבוד עצמי.
שבת יורדת על ירושלים
והשוק השוקק חיים
כבר התרוקן מיושביו.
הצבעים והריחות שעטפו אותו,
מאירים שולחנות עמוסים
עטופים לבן .
אך בצילם
קרנות רחוב
המשכנות את מי
שמצאו ברחוב את ביתם
ובשאריות האוכל שליקטו
את אחרון מבצרם. |
|
|
אמא שלי תמיד
אמרה לי שאושר
אינו דבר אחד
בלבד. אושר הוא
אלף דברים
שמשולבים יחדיו:
חיוך מקרוב
משפחה, שירת
הציפורים, תחושת
הצניחה החופשית,
ריח הבריזה, מגע
כף ידה של אישה.
כך, אם איבדת
אחד, נשארו עוד
תשע מאות תשעים
ותשעה דברים
שיעשו אותך
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.