[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היית בא אליה, אל שכנתי
זוכרת היטב את הרגע,
היה חושך בחוץ וחורף בפנים.
באח זהרו פניך ומילותיך כמו חיזקו את הלהבות
כי הן פצפצו כאומרות דבריי הסכמה.
הכל מסכימים עמך.
משתחווים,
ואתה מעמדך אשר ביקשת ליצור בעצם כליצן החצר.
או אל?
כי הרשית לה לטמון בך את פתקיה.
והיא מהסוג הזה שלא מרבה לכתוב פתקים.
ששומר הכל בפנים.
באת אליה, להרגיע את מכאובה והיא כלל לא מתלוננת
ואני זו שמן העזרה השנייה כמעט מצטרדת
ושואלת את עצמי הלא תשמע?
את כאבי מלא החדות והכעס וההשפלה והעוצמה?
האם זעקתי פחותת משמעות
האם לתלות בך תקוות יהיה זה שוב טעות?
אלף חברים לך מקשיבים, ואתה נואם
כמו היית העופר הכי גבוה מבין כל המצוקים
מפקד ומחייך ומצטנע ומצטנף
אף פעם לא חשבתי שאלוהים בעצם יחף.


                               .


                                          "את שאהבה נפשי"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלווווווו
יש פה מישו?


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/08 21:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטשה פואנטס אצ'גוואה

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה