נוייזי סיילנס / שיר התעוררות |
השמיים משתנים
ואפשר לראות ציפורים מתפזרות
לעצים-בתים.
עיניים נפקחות אלי,
עיניים טובות בחשיכה-
אני מתקרבת לראות:
העור כבר לא חיוור,
ידיי עוד ידי ילדה.
אני נגמלת
מהאין
אוספת כוכבים.
24.10.2008
ריס ועוד ריס
רטובים-
להפריד ולחייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|