|
אני צועדת על דרך צרה
לא שחורה ולא לבנה
דרך אפורה.
אני צועדת, אוספת
את עצמי ומהדקת בחוזקה.
אני יודעת כבר שאני זה
לא עובדה אני כל הזמן משתנה.
לא רוצה הרים גבוהים מדי
ושהשמיים יהיו קרובים מדי.
לא להתבלט ולא בלתי ניראית. |
|
|
לך אל הנמלה
עצל-
תראה כמה קשה
היא עובדת-
ותגיד תודה שיש
שביתה!
שני שלשולים
הולכים ברחוב,
לפתע פוגשים
חרא. אחד אומר:
"קשוח, הא?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.