אנטוניו קובי קרלוס / נדודי שירה |
נודדות ציפורים,
נודדת שנתי.
נדדה שירתי
כרוכל,
מפתח לפתח,
תר אחרייך,
להציע לך שמלה
שעשויה מהלילה הזה
ושרקומה
בשנים שחלפו
כשאראך,
אושיטה לידייך,
iאגנוב נגיעה בעורך,
אלבש חליפה
שעשויה מהלילה הזה
ומעוטרת
בשנים שבאות
ואת תיעלמי,
תשאירי נוצה,
שאכתוב בה לך שיר
סתיו ,
ואת בנדודייך,
ושנתי עוד לא התפייסה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|