סגרתי אחריו את הדלת.
זהו הוא יצא לי מהבית. יצא לי מהחיים.
חיכיתי מעט, יצאתי גם.
לשם שינוי לא כדי לחפש אותו כמו בכל מסיבה, יצאתי לעשן.
היה ממש קר, הכי כייף לעשן כשקר.
הדלקתי סיגריה אחרונה להיום, סיגריה של סוף יום, וגם סוף של
עוד כל מיני דברים...
שאפתי אותה בכייף כאילו היא בטעם דובדבן מתקתק, ונשפתי
ארוכות...
הרגשתי איך הטעם שלו יוצא לי מהפה...
אחחחח איזה כייף.
עוד נשיפה
זהו הוא לאט לאט דועך, העשן מתפזר בערפל וכבר לא רואים כלום,
כבר לא רואים אותו
חייכתי לעצמי.
חיוך של ניצחון, של הקלה, בעיקר חיוך של הרגשה טובה
זהו, סוף סיפור.
עכשיו אפשר להתחיל להמשיך...
חזרתי הביתה וראיתי את הדלת הסגורה.
חייכתי שוב. אני יודעת שבקרוב עוד דלת תפתח
והוא כבר לא יופיע בה.