|
קפה אחרון של בוקר
התיק כבר מוכן
מתחיל בחיים חדשים.
גשם של שמות אדומים
שם אותי על הפסים
בתחנה האחרונה ירדנו ביחד
מסתכל עליו, רואה את עצמי במראה
בכל הרצאה עמדת דום
מצדיע לדגל יורד עם מגן שנשבר
ובעמדה הקרה אתה לבד
אוחז כל פיסה של טוב רק כדי לא לומר די! נגמר...
שקשה אסור לך לבכות
את התרומה שלך מי בכלל מעריך
שקשה מותר לך למות
ואתה כמו פראייר רק ממשיך וממשיך
פזמון:
לכל אחד הצד שלו בזירה
מערכה שנייה רק התחילה
אין סיבה למהר
יש מי ששומר עלינו
מי יישאר עומד אחרון
במלחמה שבינינו...
לעולם לא תוכל להבין את התחושה
לעמוד על ראש של הר בסוף מסע
להביט על הארץ הפרושה לרגלייך
ולדעת שהכל כאן בזכותך
ובלילות הקרים לחבק חברים
שמזמן הפכו אחים ומשפחה
להגיע לקצה היכולת ומשם רק לטפס
להרוויח את הזכות להיות גאה בעצמך.
פזמון... |
|
|
החיים הם כמו
סרט של ג'וליה
רוברטס - ארוך,
מתמשך, חסר טעם
ובעל סוף מאכזב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.