|
כשהחושך מכסה את היום
צצים בראשי זיכרונות משקרים
הדלת של פחדיי חצי סגורה, חצי פתוחה
דממת החדר מנסה שוב להשתיק את רחשי לבי
אולם גם הפעם הכישלון ידוע מראש
האור בתקרה יתום כהרגלו
כשם הרגש והכמיהה למגע בתוכי
הרגשת מחנק מנקרת בחוזקה באוויר
אני מנסה להתחזק בסיפוקים מהירים
פוקד מקומות דחוסים אפופי עשן ונשים
כמו מכות חשמל לשוכב על ערש דווי
בינתיים הזמן גומע הדרך
קמטי אכזבה ותסכול מבצבצים מעל לחיי
ורק שאלה קטנה בי,
האם השכחה תקל צרותיי
או שמא תצרוב כאבי. |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.