|
ושוב לצוף באפיסת כוחות.
להתעטף בשקט ובריקוד הלהבות,
לנשום עמוק את התקוות המתאדות
ורק הלב שובר את הדממה באנחות קלושות.
גופי - סדקים שחרכו הדמעות.
עולם הדממה מתמלא בבכי אדומות
ואתה לא תשמע מילותיי הגנוזות.
לא תדע איך שקעתי, איך השתקתי את הקולות.
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו.
-לא נכון.
-שקט, אל תתווכח
איתי.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.