לא לצחוק יותר, גם לא לבכות
לא למות אבל גם לא בדיוק לחיות.
לנשום בלי להכניס אוויר, פשוט
ליפול כמו בחלום, להתפלל למות.
לשכב לישון כדי לברוח, כדי להיקבר,
כדי לסגור עיניים ולא להתעורר
לא לאותו מקום, לא לאותו קיום,
לא לאותה קליפה כי לא נותר בה כלום.
כי לשעות אין משמעות, הכל
נמוג פרוט לרצון לחדול.
הדם כבר לא זורם אבל הלב
ממשיך לרעות עוד. מהקור. מהכאב.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.