איך לאהוב אותך?

לאט ובזהירות,
כשרוח נובמבר צוחקת בפניי.
להתקרב אליך קצת יותר מדי.
בלי שנרגיש
השמש תפצע לנו את הפנים
היא תפציע.

בין יום לצהריו האפורים
עדיין לאט,
וכבר לא יודעת
מה צריך ליפול.
את מי צריך להרים
[אותי].

ואז השקיעות
ימלמלו בשפתן געגוע
וציפייה דרוכה ליום שאחרי.
ואני -
בשפתי שלי
אגלה נוסחאות נסתרות.

לאט ובמרירות,
שתרגיש כל ציפורן נכנסת
אל מתחת לעור.
[בגלל זה כיביתי את האור]
שוב השמש תחשוף
מה שמתחתינו.

ואז,
תיראה בעיניי פתאום
כסיוט
והייתי מעדיפה
להקיץ ממנו
אל כל הקצים.
לחזור לתנוחה המעוברת,
משמשת פיתיון.
תלויה על קרסים.