ערן אל / במשאית של אלטעזעכן |
הארונות שפעם הכילו את בגדינו
השעונים שצפצפו כדי שאעיר אותה בנשיקה
השולחן סביבו ישבנו לאכול את ארוחת הערב
במשאית של אלטעזעכן מובלות הספות הארוכות
אלו שבהן התכרבלנו בליל חורף קר
וגם הכוסות בהן שתינו יחד את השוקו
בין סנוור מברק לבהלה מקול הרעם
במשאית של אלטעזעכן נוסעים כעת הזכרונות
חבילות על חבילות ארוזות
וכמו משאית האלטעזעכן שנעלמת אל האופק
כך גם היא הולכת וכבר לא תחזור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|