Sweet and juicy
My Loly
Candy
כשקוראים את "לוליטה" של נובוקוב מתמלאים בתחושה מאד בוטה שהסרטים שיצרו בנוגע
לרומן המדהים הזה לא משקפים ולו בקצת את הדמות המורכבת להפליא של לולי.
ברומן עצמו הומברט הוא המספר, ורק ההסתכלות שלו כלפי העולם מוצגת. והרי
ההסתכלות שלו על העולם כזו מעוותת, אובססיבית ופגומה.
הוא זה שרואה את לוליטה, ילדה בת 12 כמתגרה בו, כרוצה אותו, כחושנית וזה ממש
לא בטוח שזה מה שהיא באמת. למעשה, ניתן להבין מהספר שלוליטה רואה בהומברט אבא
למול האמא הכושלת וחסרת האהבה שיש לה. היא מתמסרת להומברט רק כאשר מבינה שאין
לה ברירה. מתוך צורך להיות נאהבת.
רק מאוחר יותר בספר, לאחר שנגזלה ממנה תומתה לחלוטין היא נהיית אותו יצור
"פייתני" שמציגים אותה בסרטים. כי היא לומדת שרק ככה היא יכולה להשיג דברים
בעולם הזה. במכירת הגוף שלה, בסקס. היא משתמשת בזה אפילו כדי לברוח מהומברט.
וזה הטרגיות האמיתית של הספר לדעתי, ההרס של הילדה הזו שנהיית גם אישה בוגרת
רמוסה, שחושבת שכל מה שהיא זה גוף. ושכל אהבה שהיא יכולה לקבל זה רק במכירה
עצמית.
שלושת הצילומים שלקחתי מהסרט שיצא בארה"ב ועיבדתי בפוטושופ ניסו לשקף במקצת את
ההשקפה הזו. של התמימות שנרמסת למול הסקסיות שלכאורה מיוחסת לה.
